הצעד הראשון

בצעדים 3-1 עלי לשאול את עצמי 3 שאלות: מהי הבעיה? מהו הפתרון? ומה עלי לעשות כדי ליישם את הפתרון בתוך החיים שלי. ז.א. שקודם כל עלי לדעת מהי הבעיה.

"הודינו שאנו חסרי אונים מול המכור, שאבדה לנו השליטה על חיינו"
העיקרון הרוחני של צעד 1 - כנות


תרגיל מס' 1
להיות בחוסר אונים – מהי ההרגשה?
נסו להיזכר באירוע שקרה לכם במהלך חייכם שבו איבדתם את השליטה על המצב. אולי המכונית שלכם התחלקה בכביש, אולי היה זה גשם חזק שהרס את הפיקניק שתכננתם. אולי פציעה או מחלה שלא איפשרה לכם לנהל את חייכם כרגיל. לא משנה מה היה האירוע, חשבו עליו וכיתבו מה קרה. שימו לב שהמילים שאתן משתמשות בהן משקפות את מה שהרגשתם באותו אירוע.

תרגיל מס' 2
מה התרוצים החביבים עלי ביותר?
מהם הדברים שאמרתם או חשבתם כדי להסביר את ההתערבות שלכם בהתמכרות של מישהו אחר? נסו לכתוב שתי סיבות בכל קטגוריה.
1. לקרובי משפחה?
2. לאנשים בעבודה?
3. לחברים, חבר/חברה או בעל/אישה?
4. לעצמי?

להלן כמה מהתירוצים שקרובים של מכורים משתמשים בהם כדי לשכנע אחרים ואת עצמם שהם יכולים וצריכים לשלוט על החיים ועל השימוש של מישהו אחר. אולי חלק מתירוצים אלה מופיעים גם ברשימה שלך.
- אני היא זו שמחליטה אם לעזור למכור או לא, ואני יכולה להפסיק לעזור לו מתי שרק ארצה.
- אני יכולה לעזור למכור שלי ובמקביל לנהל את חיי כרגיל.
- אם את היית במקומי גם את היית עוזר למכור שלך.
- הייתי יודעת אם אני עושה משהו שעלול להזיק למכור שלי.
- יש לי שליטה על מידת העזרה שאני מושיטה למכור.
- אם העזרה שלי למכור היתה מוגזמת, הייתי כבר מאבדת את כל רכושי ואולי אפילו נהפכת לנתמכת סעד.

אם משהו מתוך הרשימה מתאים לך, תוכלי עכשיו להבין מה הם התירוצים שגורמים לך להמשיך "לעזור" למכור. חשוב גם שתדעי שאלה רק תירוצים ולא האמת. הן דרכים שמבלי להיות מודעת אליהן רימו אותך ושכנעו אותך לחשוב שאת בשליטה ושאת לא חסרת אונים מול החיים ומול התמכרות של מישהו אחר. יהיה זה יותר הגיוני לומר שלהתמכרות של מישהו אחר יש שליטה עליך.



מה המשמעות של חוסר-אונים?
זוהי תחושה של איבוד שליטה כאשר לא מסתמן פתרון באופק - שום אפשרות להשפיע על המציאות שאינה בשליטתי כמו: איך אחרים יתנהגו כלפיי, האם אקבל את מישרה שאני חושקת בה, מה יהיה מזג-האוויר, האם תקרה תאונה או יתרחשו אסונות טבע, פיגועים וכן הלאה. שום יכולת להשפיע או לשנות התנהגויות התמכרותיות או אובססיביות אצל אחרים שמשפיעים עלי בצורה שלילית, לגרום לאחרים להיות מה שאני רוצה שהם יהיו, לשנות אירועים שקרו בעבר ושיש להם השפעה שלילית על חיי בהווה, לנסות לשנות דברים שניסיתי פעם אחר פעם לשנות ללא הצלחה.

מה הן התוצאות השליליות של אי-קבלת חוסר-אונים?
הניסיונות שלי לשלוט או לתקן משהו שאינו ניתן לתיקון יגרמו לי להרגיש תסכול.
מתוך הכחשת עצומת הדברים שאין ביכולתי לשנות אנעל בתוך חשיבה המבוססת על "פנטסיה" שאם רק אשקיע מספיק זמן, אנרגיה ומשאבים אוכל להצליח לשנות אותם.
אתמלא בגאווה-עצמית והאמין שרק אני יכולה "להציל" את החולי או את הבעיות שמולם אני ניצבת.
אתמלא בריכוז-עצמי ללא היכולת לבקש עזרה ותמיכה בהתמודדות מול בעיות שאיני יכולה לשלוט בהם.
אאבד את האמון ביכולת של בני-אדם לעזור למישהו שזקוק לעזרה ותמיכה.
אעשה מתוסכלת ומדוכאת מניסיונותיי לפתור את בעיות שאינם בשליטתי. כעס וזעם יתעוררו אצלי באופן בלתי פרופורציונאלי ובלתי מתאים.
ארגיש מובסת ע"י המציאות שאינה ניתנת לתיקון ואאמין שאני אדם לא כשיר.
אפתח תלות באנשים שאיני יכולה לשלוט עליהם או לשנות אותם.
אחוש תחושה גוברת של ערך-עצמי נמוך בגלל חוסר היכולת לגרום לכך שהכול יהיה צודק ומושלם ביחס לאנשים, מקומות ודברים בחיים שלי.

מהי החשיבה הבלתי-הגיונית שמובילה להכחשת חוסר-האונים?
את חייבת שתהיה לך שליטה על כל מה שקורה בחיים שלך.
הודאה בחוסר-אונים מעידה על חולשה.
את חייבת לפתור את הבעיות שלך בכוחות עצמי.
מה אנשים יחשבו אם תבקשי עזרה.
אין בעיה שאת לא יכולה לפתור.
אנשים צריכים להתמודד עם כל דבר בחיים – בשביל זה הם קיבלו שכל.
את אדם "רע" אם את לא יכולה לשנות את התנהגותך בכוחות-עצמך.
אם תבקשי עזרה תהפכי להיות אדם תלותי.
תתעלמי מהבעיה והיא תיפתר לבד.
את צריכה להתמודד בעצמך עם כל אתגר בחיים.

כשאני מבינה שיש לי את הזכות להודות בחוסר-אונים מול בעיות שניצבות מולי, אני מאפשרת לעצמי להיות בת-אנוש. אני נעשית מוכנה לקבל עזרה ותמיכה מאחרים וביחד עם זאת אני גם נפתחת לקבלת עזרה מכוח עליון.

חומר למחשבה
האם אני מוכנה לקבל שאני לא יכולה לשלוט על השימוש של אדם אחר או על התנהגותו?
איך אני מזהה שהמכור הוא אדם עם אישיות, הרגלים ודרכי התייחסות להתרחשויות יומיומיות שונים ממני?
האם אני מוכנה לקבל שהתמכרות היא מחלה? איך זה משנה את ההתנהלות שלי עם המכור?
איך ניסיתי במשך חיי לשנות אחרים? מה היו התוצאות?
באילו דרכים אני משתמשת כדי להשיג את מה שאני רוצה? האם יש דרכים יותר טובות לספק את הצרכים שלי.
איך אני מרגישה כאשר המכור מסרב להיות ולעשות מה שאני רוצה? איך אני מגיבה?
מה היה קורה אם הייתי מפסיקה לנסות לשנות את המכור או כל אחד אחר?
איך אני יכולה לשחרר את הבעיות של אחרים במקום לנסות לפתור אותם?
האם אני מחפשת דרך מהירה לפתור את הבעיות שלי? האם יש דרך כזו?
באלה מצבים אני מרגישה אחראית בצורה מופרזת לאנשים אחרים?
באלה מצבים אני מרגישה בושה או אי נחות בגלל התנהגות של מישהו אחר?
מה הביא אותי לנר-אנון? מה קוויתי להשיג במשך הזמן? כיצד השתנו הציפיות שלי?
מי הביע דאגה ביחס להתנהגות שלי? הבריאות שלי? הילדים שלי? הביאי דוגמאות.
איך אני יודעת מתי אין לי שליטה על החיים שלי?
איך אני משיגה אישורים וחיזוקים מאחרים?
האם אני אומרת "כן" כשאני רוצה להגיד "לא". מה קורה ליכולת שלי לנהל את חיי כאשר זה קורה?
האם אני מטפלת באחרים בקלות אבל קשה לי לטפל בעצמי?
 איך אני מרגישה כשהחיים זורמים בקלות? האם אני ממשיכה לצפות לבעיות? האם אני מרגישה יותר "בחיים" בתוך משברים?
איך אני מטפלת בעצמי?
איך אני מרגישה כאשר אני לבד?
מה ההבדל בין רחמים ואהבה?
האם אני נמשכת למכורים ולאנשים אחרים שזקוקים שאתקן אותם? איך ניסיתי לתקן אותם?
האם אני סומכת על הרגשות שלי? האם אני יודעת מהם? 

תגובות