כדי להתגבר על הזרם הבלתי פוסק של משבר אחרי משבר נדרשת התנתקות.
אנו כולנו רוצים להיות אנשים אדיבים, אנשים שעוזרים לאחרים ושאיכפת לנו מאחרים. אצל רבים מאיתנו, זהו סימן ההיכר של אופיינו. עזרנו לאחרים, במיוחד למכור בחיינו, אפילו כשנאלצנו להקריב כדי לעשות זאת. כל פעם שלמכור היתה בעיה, היינו הראשונים שבאנו להציל אותו. אם פיטרו אותם מהעבודה, אם נעצרו או אם פשוט חלו בגלל הסם, אנו הגנו עליהם, שחררנו אותם, וטיפלנו בהם יום ולילה.
גם כשפגעו בנו, התעלמנו מהכאב הפיזי והרגשי שסבלנו וניסינו לעזור. מבלי להיות מודעים לזה, התמכרנו לכך שנעזור להם בלי להתחשב בתוצאות של עזרה זו עבורם, עבורנו או עבור משפחתנו. חיינו המתמקדו בעשיית דברים נכונה, בלטפל בכל הבעיות, ובלשאת בכל האחריות. חיינו ואושרנו התמקדו במה שעשינו עבור המכור.
בעצם, רבים מאיתנו הרגישו שאין לנו חיים בנפרד מבן הזוג המכור, הילד או החבר. אחרים יכלו לראות זאת, אך אנחנו לא. הכחשנו זאת כל פעם שמישהו ניסה לרמוז שזהו המצב.
נר-אנון עזר לנו לראות התנהגות הרסנית וכפייתית זו כפי שהיא – חלק ממחלת ההתמכרות של המשפחה. נר-אנון גם עזר לנו להבין ולהשתמש בכלי חשוב בלהתגבר על חלק זה של המחלה: כלי ההתנתקות.
ההתנתקות איננה אדיבה ואיננה אכזרית. היא דרך פשוטה להתחיל בתוכנית ההחלמה שלנו, ווהיא מאפשרת לנו להחלים מן ההרס שנגרם בחיינו כתוצאה מהחיים עם מחלת ההתמכרות.
ההתנתקות היא לראות את המציאות כך שנוכל להסתכל במצבנו בצורה אובייקטיבית ומציאותית. דרך ההתנתקות, אנו מתחילים ליצור שרשרת חיובית של תגובות, אשר מאפשרת לנו להגיע להחלטות נבונות ובונות.
כאשר אנו מפרידים את רגשותינו מבעיות המכור אותו אנו אוהבים ודואגים לו, זוהי התנתקות. זה אינו אומר שאנו בורחים, אלא שאנו לומדים לראות את הסיבות ואת התוצאות בצורה אובייקטיבית ולא רגשית.
ההתנתקות אינה אומרת שאנו מפסיקים לאהוב או שכבר לא איכפת לנו. אנחנו עדיין יכולים לאהוב את המכור ולהיות איכפתיים אך עלינו לעשות זאת בדרכים שנותנות לו את החופש להתמודד בעצמו עם התמכרותו ולפתור את הבעיות הנגרמות מהשימוש.
קודם כל, אנו לומדים שאנו לא אחראים על המחלה או על המעשים של המכור. זוהי נקודה חשובה מאוד. כל עוד הרגשנו איכשהו אחראים על השימוש או על התוצאות של השימוש על ידי המכור, היינו לכודים בתוך אי השפיות של המחלה. ההתמכרות לסמים היא מחלה: המכור לא הציב לעצמו כמטרה לסבול ממחלה זו, ואין לנו או למכור שליטה על מי יקבל את המחלה ומי לא.
אנו נעשים מודעים לכך שאנו מתעסקים כפייתיים עם התנהגותו של אדם אחר, וככל שאנו לומדים להרפות אנו מגלים שאנו יכולים לחיות את חיינו יותר באושר, בבנייה ובניהול. אין זה אומר שעלינו לחיות בלעדיהם, אלא שאנו נעשים מודעים לעצמנו ומתחילים להפעיל את האינדיבידואליות שלנו.
בנר-אנון אנו לומדים:
- לא לתת שישלטו בנו או שישפיעו עלינו בתמרונים.
- לא להגיב באופן אוטומטי למה שאחרים עושים או אומרים.
לקחת פסק זמן כדי לבחון את כל העובדות, ואז להרהר בדברים - הכוח העליון שלנו יעזור.
- לא לקבל על עצמו את האחריות של אחרים. כל אדם צריך לשאת את חלקו בנטל ובאחריות. כל עוד אנו לוקחים על עצמנו את מנת העבודה של אדם אהוב אחר, הוא ירגיש חופשי לא להתמודד עם התוצאות של מעשיו.
- לא להוות מחסום ולמנוע משבר. כאשר המכור מרגיש חולה בגלל השימוש, לא לומר שזו הצטננות. כאשר הוא מוציא על סמים את הכסף שאנו חייבים כדי לשלם את המשכנה או תשלומים על המכונית, לא ללוות כסף מקרובים או מחברים. כל עוד המשכנו למנוע משברים, שום דבר לא השתפר, אלא היה לנו עוד יותר קשה למצוא פתרונות.
- לא ליצור משבר. המשבר הבא יבוא בזמנו הטבעי. יצירת משבר חדש רק יוסיף לבעיות שאנו כבר מתמודדים איתן.
- לא להמציא תירוצים עבור אנשים אחרים, לא לחפות עליהם ולא לקחת על עצמנו אחריות על מעשיהם; אם עשו משהו לא בסדר, עלינו ללמוד להרשות להם לשאת בתוצאות. נכון, עלולות להיות גם תוצאות שמשפיעות עלינו או על בני משפחה אחרים, אך עלינו ללמוד שלא אנחנו חייבים לשלם את המחיר הרגשי של המעשה.
איכפת לנו מספיק כדי שלא יהיה איכפת לנו. זה אולי נשמע אכזרי, אך אנו לא יכולים להמשיך לחלות מרוב דאגה בגלל מה שהם עושים או בגלל מה שעלול לקרות. יש לנו גם חיים משלנו לחיות ונוכל לחיות אותם רק אם אנו מסוגלים להגיע למצב שאיכפת לנו מספיק כדי שלא יהיה איכפת לנו.
לא להפגע באופן אישי מהמכור. אנו יכולים להביט מעבר לסם, ולראות בן-אדם אחר שסובל ממחלה הנקראת התמכרות. אנו לומדים להרגיש חמלה כלפיו, מבלי להתבייש על כך שהוא סובל ממחלה חשוכת מרפא.
ההתנתקות מקרבת אותנו לכוח העליון שלנו, מפני שללא עזרה מאלוהים, המצב לא ישתפר באמת.
איזה גמול אנו מקבלים מההתנתקות? בתחילה אולי יהיה כאב, חוסר ביטחון ודאגות יתר, אך במשך הזמן תחול הקלה במשקל הנטל שאנו נושאים בשביל כולם. כאשר אנו מגבילים את המעמסה לחלק שלנו בנטל, החיים נעשים קלים יותר להתמודדות.
אנו מתחילים לחשוב ולהגיב לבעיתינו ביתר בהירות. הבהירות מובילה לשלוות נפש וככל שנשתמש בהתנתקות במערכת היחסים שלנו עם אלה שאנו אוהבים, נמצא יותר שלווה בתוך עצמנו.
ההתנתקות מתחילה לשחרר אותנו מהשיעבוד בו חיינו במשך שנים. לבסוף נוכל לחיות בלי רגשי אשם או בושה. במשך הזמן תחושת חוסר הביטחון או חסור הערך העצמי ימוגו והביטחון יקח את מקומם.
ההתנתקות מביאה חופש ובסופו של דבר תוביל להרגשה של שלווה. השגת ההתנתקות הינה תהליך איטי המלא ניצחונות וכאבים, אך זוהי הדרךלהתקרב לכוח העליון שלנו.
ההתנתקות לא באה בקלות או מהר. רוב חברי נר-אנון מספרים שהם מתקדמים טוב יותר יותר כאשר הם מגיעים לפגישות באופן קבוע ועובדים עם “ספונסר". על ידי התחלקות בהתקדמות ובתבוסות שלנו אנו מקבלים כוחות חדשים עבור האתגרים העומדים בפנינו.
בלי הניסיון, העוז והתקווה שאנו לומדים מאחרים, ההתנתקות עלולה להישאר בגדר של תאוריה שקראנו עליה בעלון כלשהו. בניית התנתקות כחלק מהאופי שלנו דורשת מאמץ ותמיכה. תמיכה זו תוכל למצוא בנר-אנון.
Detachment – The key to surviva
אנו כולנו רוצים להיות אנשים אדיבים, אנשים שעוזרים לאחרים ושאיכפת לנו מאחרים. אצל רבים מאיתנו, זהו סימן ההיכר של אופיינו. עזרנו לאחרים, במיוחד למכור בחיינו, אפילו כשנאלצנו להקריב כדי לעשות זאת. כל פעם שלמכור היתה בעיה, היינו הראשונים שבאנו להציל אותו. אם פיטרו אותם מהעבודה, אם נעצרו או אם פשוט חלו בגלל הסם, אנו הגנו עליהם, שחררנו אותם, וטיפלנו בהם יום ולילה.
גם כשפגעו בנו, התעלמנו מהכאב הפיזי והרגשי שסבלנו וניסינו לעזור. מבלי להיות מודעים לזה, התמכרנו לכך שנעזור להם בלי להתחשב בתוצאות של עזרה זו עבורם, עבורנו או עבור משפחתנו. חיינו המתמקדו בעשיית דברים נכונה, בלטפל בכל הבעיות, ובלשאת בכל האחריות. חיינו ואושרנו התמקדו במה שעשינו עבור המכור.
בעצם, רבים מאיתנו הרגישו שאין לנו חיים בנפרד מבן הזוג המכור, הילד או החבר. אחרים יכלו לראות זאת, אך אנחנו לא. הכחשנו זאת כל פעם שמישהו ניסה לרמוז שזהו המצב.
נר-אנון עזר לנו לראות התנהגות הרסנית וכפייתית זו כפי שהיא – חלק ממחלת ההתמכרות של המשפחה. נר-אנון גם עזר לנו להבין ולהשתמש בכלי חשוב בלהתגבר על חלק זה של המחלה: כלי ההתנתקות.
ההתנתקות איננה אדיבה ואיננה אכזרית. היא דרך פשוטה להתחיל בתוכנית ההחלמה שלנו, ווהיא מאפשרת לנו להחלים מן ההרס שנגרם בחיינו כתוצאה מהחיים עם מחלת ההתמכרות.
ההתנתקות היא לראות את המציאות כך שנוכל להסתכל במצבנו בצורה אובייקטיבית ומציאותית. דרך ההתנתקות, אנו מתחילים ליצור שרשרת חיובית של תגובות, אשר מאפשרת לנו להגיע להחלטות נבונות ובונות.
כאשר אנו מפרידים את רגשותינו מבעיות המכור אותו אנו אוהבים ודואגים לו, זוהי התנתקות. זה אינו אומר שאנו בורחים, אלא שאנו לומדים לראות את הסיבות ואת התוצאות בצורה אובייקטיבית ולא רגשית.
ההתנתקות אינה אומרת שאנו מפסיקים לאהוב או שכבר לא איכפת לנו. אנחנו עדיין יכולים לאהוב את המכור ולהיות איכפתיים אך עלינו לעשות זאת בדרכים שנותנות לו את החופש להתמודד בעצמו עם התמכרותו ולפתור את הבעיות הנגרמות מהשימוש.
קודם כל, אנו לומדים שאנו לא אחראים על המחלה או על המעשים של המכור. זוהי נקודה חשובה מאוד. כל עוד הרגשנו איכשהו אחראים על השימוש או על התוצאות של השימוש על ידי המכור, היינו לכודים בתוך אי השפיות של המחלה. ההתמכרות לסמים היא מחלה: המכור לא הציב לעצמו כמטרה לסבול ממחלה זו, ואין לנו או למכור שליטה על מי יקבל את המחלה ומי לא.
אנו נעשים מודעים לכך שאנו מתעסקים כפייתיים עם התנהגותו של אדם אחר, וככל שאנו לומדים להרפות אנו מגלים שאנו יכולים לחיות את חיינו יותר באושר, בבנייה ובניהול. אין זה אומר שעלינו לחיות בלעדיהם, אלא שאנו נעשים מודעים לעצמנו ומתחילים להפעיל את האינדיבידואליות שלנו.
בנר-אנון אנו לומדים:
- לא לתת שישלטו בנו או שישפיעו עלינו בתמרונים.
- לא להגיב באופן אוטומטי למה שאחרים עושים או אומרים.
לקחת פסק זמן כדי לבחון את כל העובדות, ואז להרהר בדברים - הכוח העליון שלנו יעזור.
- לא לקבל על עצמו את האחריות של אחרים. כל אדם צריך לשאת את חלקו בנטל ובאחריות. כל עוד אנו לוקחים על עצמנו את מנת העבודה של אדם אהוב אחר, הוא ירגיש חופשי לא להתמודד עם התוצאות של מעשיו.
- לא להוות מחסום ולמנוע משבר. כאשר המכור מרגיש חולה בגלל השימוש, לא לומר שזו הצטננות. כאשר הוא מוציא על סמים את הכסף שאנו חייבים כדי לשלם את המשכנה או תשלומים על המכונית, לא ללוות כסף מקרובים או מחברים. כל עוד המשכנו למנוע משברים, שום דבר לא השתפר, אלא היה לנו עוד יותר קשה למצוא פתרונות.
- לא ליצור משבר. המשבר הבא יבוא בזמנו הטבעי. יצירת משבר חדש רק יוסיף לבעיות שאנו כבר מתמודדים איתן.
- לא להמציא תירוצים עבור אנשים אחרים, לא לחפות עליהם ולא לקחת על עצמנו אחריות על מעשיהם; אם עשו משהו לא בסדר, עלינו ללמוד להרשות להם לשאת בתוצאות. נכון, עלולות להיות גם תוצאות שמשפיעות עלינו או על בני משפחה אחרים, אך עלינו ללמוד שלא אנחנו חייבים לשלם את המחיר הרגשי של המעשה.
איכפת לנו מספיק כדי שלא יהיה איכפת לנו. זה אולי נשמע אכזרי, אך אנו לא יכולים להמשיך לחלות מרוב דאגה בגלל מה שהם עושים או בגלל מה שעלול לקרות. יש לנו גם חיים משלנו לחיות ונוכל לחיות אותם רק אם אנו מסוגלים להגיע למצב שאיכפת לנו מספיק כדי שלא יהיה איכפת לנו.
לא להפגע באופן אישי מהמכור. אנו יכולים להביט מעבר לסם, ולראות בן-אדם אחר שסובל ממחלה הנקראת התמכרות. אנו לומדים להרגיש חמלה כלפיו, מבלי להתבייש על כך שהוא סובל ממחלה חשוכת מרפא.
ההתנתקות מקרבת אותנו לכוח העליון שלנו, מפני שללא עזרה מאלוהים, המצב לא ישתפר באמת.
איזה גמול אנו מקבלים מההתנתקות? בתחילה אולי יהיה כאב, חוסר ביטחון ודאגות יתר, אך במשך הזמן תחול הקלה במשקל הנטל שאנו נושאים בשביל כולם. כאשר אנו מגבילים את המעמסה לחלק שלנו בנטל, החיים נעשים קלים יותר להתמודדות.
אנו מתחילים לחשוב ולהגיב לבעיתינו ביתר בהירות. הבהירות מובילה לשלוות נפש וככל שנשתמש בהתנתקות במערכת היחסים שלנו עם אלה שאנו אוהבים, נמצא יותר שלווה בתוך עצמנו.
ההתנתקות מתחילה לשחרר אותנו מהשיעבוד בו חיינו במשך שנים. לבסוף נוכל לחיות בלי רגשי אשם או בושה. במשך הזמן תחושת חוסר הביטחון או חסור הערך העצמי ימוגו והביטחון יקח את מקומם.
ההתנתקות מביאה חופש ובסופו של דבר תוביל להרגשה של שלווה. השגת ההתנתקות הינה תהליך איטי המלא ניצחונות וכאבים, אך זוהי הדרךלהתקרב לכוח העליון שלנו.
ההתנתקות לא באה בקלות או מהר. רוב חברי נר-אנון מספרים שהם מתקדמים טוב יותר יותר כאשר הם מגיעים לפגישות באופן קבוע ועובדים עם “ספונסר". על ידי התחלקות בהתקדמות ובתבוסות שלנו אנו מקבלים כוחות חדשים עבור האתגרים העומדים בפנינו.
בלי הניסיון, העוז והתקווה שאנו לומדים מאחרים, ההתנתקות עלולה להישאר בגדר של תאוריה שקראנו עליה בעלון כלשהו. בניית התנתקות כחלק מהאופי שלנו דורשת מאמץ ותמיכה. תמיכה זו תוכל למצוא בנר-אנון.
Detachment – The key to surviva
תגובות
הוסף רשומת תגובה