זה לא עוזר להישאר תקועים

גם אם מאוד נרצה, אנחנו לא יכולים לקחת איתנו את כולם למסע הזה שנקרא החלמה. זה לא מעיד על חוסר נאמנות מצידנו אם נרשה לעצמנו לנוע קדימה. אנחנו לא צריכים לחכות עד שאהובים שלנו יחליטו גם כן להשתנות.

לפעמים אנחנו צריכים לתת לעצמנו רשות לגדול, אפילו אם האנשים שאנחנו אוהבים לא מוכנים עדיין להשתנות. ייתכן שנצטרך אפילו לעזוב אנשים בתוך הסבל והתפקוד הלקוי שלהם מכיוון שאנחנו לא יכולים להחלים בשבילם. אנחנו לא צריכים לסבול ביחד איתם.



זה לא עוזר.

זה לא עוזר להישאר תקועים רק בגלל שמישהו שאנחנו אוהבים תקוע. הסיכוי לעזור למישהו הוא הרבה יותר גדול כאשר אנחנו מתנתקים, עובדים על עצמנו ומפסיקים לנסות להכריח אחרים להשתנות ביחד איתנו.



להשתנות בעצמנו, לאפשר לעצמנו לגדול בזמן שאחרים מחפשים את הדרך שלהם היא הדרך המועילה ביותר להשפיע על האנשים שאנחנו אוהבים. אנחנו אחראים על עצמנו. הם אחראים על עצמם. אנחנו חייבים לתת להם ללכת ולאפשר לעצמנו לגדול.

היום אתחזק במחשבה שמגיעה לי הזכות לגדול ולהשתנות, גם אם מישהו שאני מאוד אוהבת לא משתנה ביחד איתי.

"ברגע שאנחנו מפסיקים "לאפשר", ניתנת האפשרות ל"החלמה" להתחיל"

קטע זה נלקח ותורגם, כמיטב יכולתי, מספרה של מלודי ביטי - The Language Of Letting Go.

תגובות